פיצ׳ר בדה מרקר על שותפות ג׳יסט-איכילוב

השותפות של ג׳יסט ואיכילוב -- להקמת בית החולים הדיגיטלי הראשון בו המטופל במרכז -- דווחה בהרחבה ב״גליון הרפואה של ישראל״ של דה מרקר, שהתפרסם ביום העצמאות 2021.

הכתבה מובאת במלואה מטה. ניתן לקרוא אותה גם באתר הארץ וגם כ-PDF כאן.

______________________________________

"מהפכת המטופל במרכז יוצאת מישראל: שפה חדשה בתקשורת בין רופא לחולה"

מודל ראשון של בית חולים דיגיטלי שבו המטופל במרכז מפותח באיכילוב ועתיד להעצים מטופלים בארץ ובעולם

אורנה יצחקי בירבך, 5 במאי 2021 הגברת מעורבות מטופלים בתהליך הטיפול הרפואי וההחלמה, מהווה אתגר מרכזי וחיוני של מערכות בריאות בארץ ובעולם. הנהלת המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) קיבלה החלטה מערכתית להתמודד עם אתגר זה, ולהפוך את איכילוב לבית החולים הדיגיטלי הראשון, שבו המטופל במרכז. החזון הוא להוות מודל לבתי החולים אחרים בארץ ובעולם ביישום פתרונות דיגיטליים למעורבות ואוריינות מטופלים, ולרצף הטיפולי בין בית החולים והקהילה. כך, כפי שהובילה בחיסון בפני נגיף הקורונה, תהיה ישראל מובילה עולמית של מהפכת "המטופל במרכז". ממצאים מחקריים מהעולם מצביעים על כך שמודעות המטופל למצבו, מעורבותו ומעורבות משפחתו בטיפול הרפואי, מגדילים מאד את סיכויי ההחלמה ותורמים להפחתת סיבוכים. משך האשפוז של מטופל מעורב ומשתף פעולה קצר בחצי ויותר מזה של מטופל שאינו משתף פעולה, ומספר הביקורים החוזרים שלו בבית החולים נמוך משמעותית. מטופלים לא מעורבים מגדילים מאוד את העומס על הצוותים המטפלים, ועלות הטיפול בהם גדולה הרבה יותר. מחקר בריטי משנת 2018 מצא כי מטופלים שרמת המעורבות שלהם הייתה נמוכה, עלו למערכת הבריאות 33% יותר מאשר מטופלים שהיו מעורבים בהליך הרפואי.

מאמציו של פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי איכילוב, לאיתור פתרונות דיגיטליים להגברת מעורבות מטופלים, הולידו שיתוף פעולה ייחודי בין בית החולים לחברת בריאות דיגיטלית ישראלית, GistMD. במהלך השנתיים האחרונות עבדו צוותים רפואיים מהמחלקות השונות, יחד עם צוות רב תחומי של החברה הכולל אנשי מוצר, פסיכולוגים, אנתרופולוגים, אנימטורים, מומחי ממשק משתמש, מתרגמים, מומחי בינה מלאכותית, ומפתחי תוכנה. החברה קיבלה גם מענק מהרשות לחדשנות ומישראל דיגיטלית, לתמיכה בפיתוח סדרת מערכי הדרכה דיגיטליים מודולריים, מבוססי אנימציה ומותאמים אישית. מערכי ההדרכה מונגשים למטופלים לכל אורך הרצף הטיפולי, ומעבירים להם מידע על מצבם הרפואי ועל הטיפול, בצורה ידידותית ובהירה. זאת, באמצעות סרטוני הדרכה מונפשים, הדוברים את שפתם ומותאמים לפרופיל הדמוגרפי והרפואי האישי שלהם. "כדי שמטופל יהיה שותף בקבלת החלטות הנוגעות לבריאותו, הוא נדרש להכיר מגוון רחב של מונחים רפואיים, שחלקם מבוסס על עולם מושגים שהוא כלל לא מכיר", מדגיש פרופ' גמזו. "תוסיפו לכך משתנים כמו פערי שפה ותרבות, או את המצב הנפשי והרגשי של המטופל, והאתגר הופך להיות עוד יותר מורכב. כל איש צוות מכיר את החוויה: אחרי שעשה כל שביכולתו להסביר למטופל את מצבו ואת הטיפול, המטופל מרגיש שלא קיבל הדרכה והוא לא יודע למה לצפות". הכנה לניתוח

מערך ההדרכה הראשון שפותח והוטמע היה מערך טרום הרדמה לילדים, בהובלת פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ, והאגף הכירורגי בבית החולים. עד לכניסתם של סרטוני ההדרכה, לשימוש המערך, כל ילד שעתיד היה לעבור ניתוח בהרדמה מלאה נדרש להתייצב בבית החולים עם הוריו לפחות יום אחד לפני ההליך, לפגישה עם רופא מרדים. היום, כשהמערכת כבר בשימוש, המצב השתנה מקצה לקצה. לאחר קביעת מועד לניתוח, מקבלים ההורים מסרון בטלפון עם קישור לשאלון ולסרטון מותאם אישית עבור ילדם. אם ההורים משיבים בשלילה לכל סעיפי השאלון והמערכת זיהתה שהסרטון נצפה, הם פטורים מהמפגש המקדים. כך הצליח בית החולים לצמצם את כמות המפגשים המקדימים בכ-70%. יש לכך משמעות כלכלית אדירה, המתבטאת בחסכון של אלפי שעות רופאים מרדימים בשנה, ובניצול יעיל של חדרי הניתוח. זאת, בנוסף לשיפור משמעותי בהדרכת המטופל לקראת הניתוח, והחיסכון בזמן של ההורים והילד.

במקביל, פותחו סרטוני הדרכה גם לחולי אי ספיקת לב, בהובלת פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי. אי ספיקת לב היא מחלה כרונית מורכבת ביותר, שכרבע מהחולים המאושפזים בגללה צפויים לחזור לאשפוז בתוך חודש מהשחרור. פרופ' בנאי, גייס צוות בראשותם של ד"ר עופר חבקוק, מנהל האשפוז הקרדיולוגי, וסיגלית דיין, מנהלת הסיעוד במערך. הצוות פיתח מערך סרטונים מותאמים אישית לכל המצבים הקליניים הרלוונטיים, ולמגוון מחלות הרקע הנלוות למחלת לב, דוגמת סכרת ויתר לחץ דם. הסרטון מלווה את המטופל לכל אורך הרצף הטיפולי, מהאשפוז ועד השחרור לקהילה, ומשתנה בהתאם למצבו. המטופל ובני משפחתו יכולים לצפות בו שוב ושוב. היום, שבועות בודדים לאחר השקת הסרטונים, השינוי כבר מוחשי. ניכר שהמטופלים מגיעים לפגישות עם הרופאים כשהם מוכנים יותר, ומודעים למצבם הרפואי ולטיפול לו הם זקוקים.

מערך הסיעוד בבית החולים הוביל פיתוח של אפליקציה למחלקות האשפוז להדרכת מטופלים לפני הליכים שכיחים, דוגמת קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, צנתור לבבי, ניקור פלאורלי, הכנסת קטטר, והכנסת זונדה. האפליקציה מוטמעת בימים אלה בשתי מחלקות פנימיות כפיילוט. בנוסף לשיפור בהדרכת המטופל ובמעורבות שלו בטיפול, היא מאפשרת לבית החולים לעמוד ביעילות בדרישות האקרדיטציה. רואים בעיניים

בימים אלה מסתיים פיתוח מערכי הדרכה להזרקות תוך עיניות, בהובלת פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך עיניים באיכילוב. מערך ההדרכה הראשון שיוטמע מיועד להדרכת מטופלים הסובלים מניוון רשתית (AMD) לקראת הזרקה תוך עינית. מערך העיניים באיכילוב היה מחלוצי הטיפול בהזרקות למחלות ניוון רשתית, ונרתם לפיתוח מערך הדרכה חשוב זה שיועיל למאות אלפי חולים בארץ ובעולם. פרופ' ענת לבנשטייןצילום: באדיבות חברת GistMDבמקביל, פותח מערך הדרכה להרדמה אפידורלית ליולדות בהובלת פרופ' קרולין וייניגר, מנהלת היחידה להרדמה בביה"ח ליס ליולדות ונשים, וד"ר שרון אורבך, מבית חולים בלינסון, יו"ר הארגון להרדמה מיילדותית בישראל, יחד עם צוות מיילדות של בית החולים ליס. הצלחת ההטמעה באיכילוב החלה להדהד בארץ ובעולם. בימים אלה החלו בתי חולים בארץ בבחינת המערכת, כמו גם בית חולים מאונט סיני בניו יורק, ובית חולים שאריטה בברלין. ב-GistMD מעריכים שלמעלה מ-100,000 מוסדות רפואיים ברחבי העולם הם לקוחות פוטנציאלים, ושהמערכת עתידה להתקבע כ-Standard of Care בינלאומי שיהווה חלק בלתי נפרד מחוויית המטופל בעשור הקרוב. "לא היינו מצליחים ללא המצוינות הרפואית של איכילוב, והשותפות לחזון של כלל המעורבים - מנהלים, רופאים ואחיות", מציין דן רולס, מנכ"ל ומייסד GistMD. הכל קרה בגלל אמא הרעיון לפיתוח מערכי הדרכה מותאמים אישית, נולד לפני כשלוש שנים. אמו של דן רולס, מנכ"ל ומייסד GistMD, אושפזה בגלל בעיה בלב שגרמה לאספקה מוגבלת של חמצן, ולריכוז גבוה של פחמן דו חמצני בגופהּ. מצב זה חייב אותה להתחבר למכשיר תומך נשימה. אלא שהמכשיר גרם לה סבל והיא סירבה לשתף פעולה. לאחר מספר ימים של ניסיונות שכנוע, ניסתה אחות מהמחלקה להמחיש לה את מצבה תוך שימוש בדוגמה מחיי היומיום, ואמרה: "את מכירה את התחושה בבטן, לאחר שאכלת מנה טובה של חומוס? את מרגישה כאילו החומוס 'תקוע' לך פה, בבטן. זה המצב שלך. כרגע יש לך 'יציקה' של CO2 ברֵיאת, ואנחנו חייבים להוציא את 'היציקה' הזו כדי להביא לשיפור המצב". ההסבר 'הפשוט' לכאורה, הנגיש והמחיש לאימו של רולס את מצבה. היא סימנה בידה לאחות להביא את המכשיר, והחלה לשתף פעולה. תוך ימים ספורים מצבה החל להשתפר. רולס מתאר את האירוע כקסם שהתחולל לנגד עיניו. כאשר אותה אחות דיברה הוא ראה לנגד עיניו סרט מצויר קלאסי, בדומה לסרטונים של "החיים" ששודרו בטלוויזיה החינוכית. אבל היה לו ברור שהפתרון טמון במערך של סרטונים מותאמים אישית, כי סרטון אחד לא יכול להתאים לכולם. כך נולדה GistMD, חברה שמטרתה מינוף היתרונות של ישראל כמרכז עולמי לחדשנות ולמצוינות רפואית, לצורך פיתוח פתרונות הדרכה מותאמים אישית לשיפור חוויית המטופל ומעורבותו. לרולס חברו פרופ' אורי רוגובסקי, מנהל מחלקה פנימית באיכילוב, ד"ר אמיר בקר, מומחה לטכנולוגיה רפואית ולבינה מלאכותית, וד"ר אורית נוידרפר, רופאת ילדים עם ניסיון עשיר במחקר רפואי. בעזרתם של ניר קלקשטיין, מהיזמים המצליחים בישראל וכיום משקיע אימפקט, עורך הפטנטים ד"ר אילן כהן, משקיע הון הסיכון פיטר קאדס, ומשקיעים נוספים, יצאה החברה לדרך.